תירגול תודעה- מדיטציה





סרט מתח, מוזיקה מתנגנת, מלווה, מתחזקת ועולה, והסצנה הופכת יותר ויותר דרמתית, מוחשית, תופסת את כל תשומת לבנו, אנחנו שם עכשיו...בסרט, במה שהעיניים רואות והאוזנים שומעות והכל נעלם מלבד המסך. הנוכחות שלנו במציאות מתפוגגת ונוכחת בעולם אחר, נפרדת מאיפה שאנחנו נמצאים, מחיינו, מהסובב אותנו, זה רק העיניים והאוזנים משתתפות, חושנו האחרים ותודעתנו מגיבים כמו הינו חלק ממציאות אחרת, ואנחנו עכשיו כל כולנו בסרט, באשליה.
ובחיים כמו בחיים, אנחנו ״חושבים״ שמישהו אמר משהו בגלל...! ואפילו לא בודקים, בטוחים...אנחנו יודעים! ומחשבות באות הולכות יוצרות פערים ואשליות, בין מה שאצלנו בראש לבין זה שמתקיים.
~כזו היא המחשבה שחושבת מעצמה, גונבת אותך מאיפה וממי שאתה.~


מדיטציה זה בדיוק ככה, אבל הפוך לגמרי!
אתה הופך להיות נוכח, ערני, מודעה, למה שסביבך, לזה שבך ולא למחשבה.

לשבת איפה שזה לא יהיה, כי זה לא משנה. לנשום, 
לשאוף, לנשוף, להיות רק זה, הנשימה, השאיפה הנשיפה, שברירי שניה של חיים שלמים נוכחים, עכשיו!

להתבונן ולראות מחשבות באות מחשבות הולכות, לא להתפס בפתיון. לתת לה לבוא וללכת בלי לרקוד, להתערבב, לחשוב אותה, והנה מיד עוד אחת באה, והולכת, כמו עננים בשמים שלרגעים מקבלים צורה ומתפוגגים.
נעורר את תשומת הלב, מתבוננים קשובים לרגעים חמקמקים, והכל הופך איטי יותר, ברור, בהיר, והנה היא כל כך יפה, משקפת, צובעת, מבוהלת, מפוחדת, מתמסרת, אוהבת, בהירה, תודעה.

ואז, שאנחנו נוכחים! זה לא משנה במה, קפה, כן קפה או מה שזה לא יהיה, כי שוב, זה לא משנה. נריח, נטעם, קר חם, מתוק, מר, זה כן, זה לא, זה מה יש! החוויה תהיה שלמה, מלאה יותר, ערה יותר…רגע אחר רגע משהו מתרחש, משהו קורה, משהו משתנה ואנחנו ערים לזה. הקפה אותו קפה, אנחנו לא.

נוכחים…מלאים בחווית החיים. פתאום שיחה יש קשיבות בה, ערים למילה ומילה ומשפט, הקשבה! ניקוי רצפה, קריאה, לגנן, לסדר, לנגן, בישול, נהיגה, סקס, שוב זה לא משנה, מתמזגים עם מי או מה שבא...בוחרים, נוכחים, החושים והתודעה חדים, ערים, חיים.

~מדיטציה היא האומנות להיות, הנוכחות כל כך ערה שאנחנו נעלמים בה. חווים, מאפשרים, 
מתרחבים, אז האמת משתקפת בכל המימדים.~

תחילה נשב בסביבה אופטימלית(שקטה עם מינימום הפרעות), נאמן תודעה-מדיטציה, נבסס את הגוף הרוחני להיות יציב, תשומת לה נינוחה, מודעות לנשימה כמו שלימד הבודהה, סמטה.

בפשטות ובתשומת לב אוהב נביא את תודעתנו לנוכחות, נאמן, נעורר ונאפשר לתודעתנו לעגון ברכות.העוגן יאפשר לנו בהירות שקטה וערנית של התודעה, העוגן היא הנשימה, והעוגן כמו עוגן צריך לאחוז בסירה(תודעה) מלנדוד ללא הבחנה בים, סוער או נינוח. בסובלנות מלאת חמלה אוהבת נעורר את תשומת הלב לתודעתנו ובעזרת הנשימה נדע נשמה, נפתח את אומנות התודעה, נוכחות-שהיה ערנית בהווה, נהיה עם מה שקורה, נדייק את השריר והתנועה של התודעה ונשיב את מלוא הוויתנו, לחיים, למקור, לפשוט, לאלוהי, הביתה.

~

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה